דלג על פקודות של רצועת הכלים דלג לתוכן ראשי

חגים וזמנים לְצִיּוֹן באהבה

תאריך:21/05/2015
מס גיליון:435
מאת: מרים ק.
בשנים האחרונות נתווספו שני מועדים ללוח השנה הישראלי. הראשון יום הווטרנים - יום הניצחון על גרמניה הנאצית – 9 במאי (ברוסיה, 8 במאי באירופה, בארה"ב - יום הווטרנים – יום ותיקי המלחמות המוקדש לקיום שלום עולמי ב-11/11 ). מעל למיליון וחצי יהודים היו בין לוחמי צבאות הברית. אמנם וותיקי הקרבות היהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה (המלחמה הפטריוטית, בשמה הרשמי בברית המועצות לשעבר וברוסיה היום) רובם הגדול לחם למען ארצות מוצאם - מולדתם, ולאו דווקא כחיילים יהודים הלוחמים להצלת אחיהם תחת הכיבוש הנאצי. גם חיילי הבריגדה היהודית – חיילי ארץ-ישראל לחמו כנתיני הממלכה הבריטית. הרי מדינת ישראל עדיין לא הייתה קיימת.
ועל אף זאת, כל עוד חיים בינינו ניצולי שואה ווטרנים של אותה מלחמה נוראה, מן הראוי לציין יום חג זה. ברור גם שרצוי שלא עדה אחת בלבד תְּנַכֵס לעצמה את הניצחון, כי כידוע לוחמים יהודים היו בכל צבאות הברית. את השאלה מתי לחוג, נשאיר לועדת החגים של הכנסת או גורם ממשלתי אחר. אנחנו נמשיך להוקיר תודה לווטרנים באשר הם, כפי שנעשה בטקס המרשים באנדרטת הווטרנים ב-8/5/15 בנצרת עילית.

המועד השני הוא יום הזיכרון לנספי סודאן - יום ירושלים - כט' באייר 18 במאי. יום הזיכרון ל-4,000 יהודים שניספו בסודאן בדרך לירושלים. ביום זה מעלה העדה האתיופית על נס את סיפורם ההרואי והנואש של יהודי אתיופיה להגיע לישראל. יהודים מכל מקומות מושבותיהם באתיופיה, נהרו לעבר סודאן במטרה להגיע משם אל הארץ המובטחת. הימים והשבועות בדרך, היו מלאים בהתנכלויות מצד ה"מלווים בשכר" המדבר השומם, חיות הטרף, איתני הטבע, והשלטונות בסודאן שכלאו אותם במחנות פליטים. מותם של אלפי היהודים ברעב, ממחלות הנובעות מתנאי נדודים ירודים, מתשישות. כפליטים בלתי מוגנים נעשו בהם מעשי שוד, אונס, ורצח ע"י כנופיות פושעים שארבו להם בדרכים. שום דבר לא עצר בהם את הלהט להגיע לארץ הקודש.

בטקס שנערך ב18/5/15 במתנ"ס ניו-יורק נוכחו כ-מאה וחמישים איש, רובם בני הקהילה האתיופית החיים בינינו מאז מבצע משה (1984) ומבצע שלמה (1991). רובם הגדול ילידי אתיופיה שעדיין נושאים בגופם ובנפשם את צלקות הנדודים ההם ושחוו אישית את הנוראות אותם הם עדיין מתקשים לספר. צעירים ממש, כמעט ולא השתתפו בטקס, ולא הגישו זרי פרחים למבוגרים. היו כמובן, עובדי ציבור ומעט עולים שאינם נמנים על בני העדה.
מן הראוי שננכס את סיפור גבורתם לחברה הישראלית בכלל ולנצרת עילית בפרט. כי נצרת עילית התברכה בתושבים אלה, השואפים בכל מאודם להיכלל בחברה הישראלית. שאיפה משותפת שרק תעצים את כולנו.

השבוע נחוג את חג השבועות. שבעה שבועות חלפו מאז הפסח – יום יציאת בני ישראל מעבדות לחירות. עכשיו, בשבועות, הוכשר העם לכרות את הברית ולקבל את התורה. על פי רבי עקיבא, כל בני ישראל לדורותיהם "קיבלו תורה בסיני". חג השבועות – חג מתן תורה – אחד משלושת הרגלים בהם עולים לירושלים, ומנציחים את ירושלים כבירת ישראל.

אולי חג מתן תורה תשע"ה יְהַוֶּה את נקודת המפנה ההכרתית שהתורה באמת ניתנה לכולנו – ומשמעות המילה כולנו זה – כל אחד מאיתנו – כל האנשים. ובמעמד הר סיני היינו כולנו – כל הצאצאים של העבדים שיצאו ממצרים. כל הצאצאים לדורי דורות. ואולי דור זה יְחַיֶּה שוב את התקווה הנושנה "להיות עם".